בחירות המגינות על כדור הארץ שלנו.
התחילו בשינויים קטנים
פעולות פשוטות יכולות להקל על אורח חיים בר-קיימא. עיינו ברשימת הבדיקה ומצאו שינויים מעשיים שתוכלו ליישם כבר היום.
השפעה סביבתית של 6 תזונות
פליטות גזי חממה · ק"ג CO₂-שווה ערך / 1,000 קק"ל
אורח חיים בר-קיימא פירושו לענות על צרכינו תוך הפחתת לחץ מיותר על המשאבים ומערכות החיים המאפשרות את החיים.
חיים בר-קיימא הם אורח חיים מודע המבוסס על צמצום הפגיעה בסביבה, שימור משאבי טבע והבטחת עתיד בריא יותר לאנשים ולכדור הארץ. זה כרוך בחשיבה על מה שאנו אוכלים, לובשים ומשתמשים בו, כך שהפעולות היומיומיות שלנו יסייעו לכדור הארץ במקום להזיק לו. יותר מסתם טרנד, חיים בר-קיימא הם תשובה אמיתית לבעיות החמורות של שינויי אקלים, אובדן חיות בר וניצול יתר של משאבים.
"מבין כל הבחירות שאנו עושים מדי יום, האוכל הוא אחת הבסיסיות ביותר."
תזונה בת-קיימא תומכת בבריאות וברווחת האדם תוך הפחתת הלחץ הסביבתי, ונשארת נגישה, משתלמת, מקובלת תרבותית ועמידה לאורך זמן.
לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO, 2010), תזונה בת-קיימא היא "תזונה בעלת השפעה סביבתית נמוכה התורמת לביטחון תזונתי ומזוני ולחיים בריאים עבור הדורות הנוכחיים והעתידיים. תזונה בת-קיימא מגנה ומכבדת את המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות, מקובלת תרבותית, נגישה, הוגנת כלכלית ובמחיר סביר; מספקת מבחינה תזונתית, בטוחה ובריאה; תוך אופטימיזציה של משאבי טבע ואנוש."
תזונה בת-קיימא צריכה להתחשב ב:
01
בריאות האדם
בחירות מזון מזינות ומאוזנות התומכות בבריאות טובה, אנרגיה ורווחה לאורך זמן.
02
השפעה סביבתית
בחירות מזון המפחיתות לחץ על האקלים, הקרקע, המים, המגוון הביולוגי ומשאבי הטבע.
03
נגישות כלכלית
דפוסי תזונה נגישים ומשתלמים מספיק כדי שאנשים יוכלו לעקוב אחריהם באופן מציאותי לאורך זמן.
04
ביטחון תזונתי
גישה אמינה למזון מספק, בטוח ומזין העונה על הצרכים התזונתיים של אנשים ותומך באורח חיים פעיל.
05
קבילות תרבותית
בחירות מזון המכבדות מסורות תרבותיות, העדפות אישיות, מנהגי מזון מקומיים והקשרים חברתיים שונים.
06
קיימות לטווח ארוך
בחירות מזון עמידות שיכולות לתמוך בבריאות האדם, בסביבה ובמערכות מזון לאורך דורות.
ייצור המזון משפיע על כדור הארץ הרבה מעבר לחווה. כל ארוחה קשורה לשימוש בקרקע, במים, באנרגיה ובמשאבי טבע אחרים.
קרקע ומשאבים
ייצור המזון תלוי בקרקע, במים, באדמה ובמשאבי טבע.
ייצור מזון
החקלאות משפיעה על האקלים, על השימוש במים, על בריאות הקרקע ועל המגוון הביולוגי.
עיבוד
עיבוד, אריזה וקירור דורשים אנרגיה וחומרים.
הפצה
הובלה, אחסון וקמעונאות מוסיפים שימוש נוסף באנרגיה ופליטות.
צריכה
מה שאנו אוכלים משפיע על הביקוש למזונות שונים ולמערכות ייצור.
פסולת
מזון מבוזבז פירושו גם קרקע, מים, אנרגיה ומשאבים מבוזבזים.
מהקרקע הניתנת למגורים משמשת לחקלאות
מפליטות גזי החממה העולמיות קשורות למזון
אלו הערכות גלובליות מעוגלות. התוצאות משתנות בהתאם לגבולות, למערכות ייצור ולמתודולוגיה.
טביעת הרגל של מזון אינה מספר אחד. זוהי תמונה מקושרת של השפעות אקלים, קרקע, מים, מגוון ביולוגי וזיהום לאורך מחזור חייו.
טביעת הרגל האקלימית של מזון יכולה לנבוע מבעלי חיים, מתאן, תחמוצת חנקן, דשנים, כריתת יערות, ייצור חקלאי, עיבוד והובלה.
לאילו מזונות יש טביעת הרגל הפחמנית הגבוהה ביותר? בממוצע, בשרי מעלי גירה נמצאים בראש, מכיוון ששינויי שימוש בקרקע, מזון ומתאן יכולים להשתלב לטביעת רגל גדולה. תחבורה היא חלק מהסיפור, אך הייצור לרוב חשוב יותר.
ממוצעים גלובליים להמחשה, מותאמים מנתוני מחזור החיים של פור ונמצ'ק דרך 'העולם שלנו בנתונים'. שיטות הייצור משתנות מאוד.
התזונה שלנו דורשת קרקע לגידולים הנאכלים ישירות, לגידולים הגדלים כמזון לבעלי חיים, ולמרעה. חקלאות בעלי חיים עשויה לדרוש יותר קרקע מכיוון שמשאבים מנוצלים להאכלת בעלי חיים לפני שהמזון מגיע לאנשים.
גידול יבולים
גידולים הגדלים ישירות למאכל אדם, כגון דגנים, ירקות, פירות וקטניות.
מזון לבעלי חיים
גידולים הגדלים להאכלת חיות משק לפני שהן הופכות לחלק מאספקת המזון האנושית.
רעייה
שטחי מרעה ואזורים אחרים המשמשים לגידול בעלי חיים למאכל.
- 01 התרחבות חקלאית
- 02 כריתת יערות
- 03 אובדן בתי גידול
- 04 לחץ על חיות הבר
- 04 ירידה במגוון הביולוגי
ייצור מזון נשען על גשמים, השקיה ומים לבעלי חיים. השפעתו תלויה לא רק בנפח אלא גם במקור המים, במחסור המקומי ובאופן שבו הייצור משפיע על איכות המים.
טביעת הרגל המים יכולה לכלול מים ירוקים מגשמים, מים כחולים הנשאבים מנהרות או אקוויפרים, ומים אפורים המשמשים כאינדיקטור לזיהום. לגידול הגדל באזור לח יכולה להיות השפעה מקומית שונה מאוד מאותו גידול המושקה באזור חסר מים.
ליטרים לקילוגרם
הביקוש למזון יכול לעצב מחדש נופים. המרת בתי גידול, כריתת יערות, מונו-תרבויות, חומרי הדברה ומרעה אינטנסיבי יכולים להפחית את מגוון החיים ואת עמידותם.
01
ביקוש למזון
יש צורך ביותר מזון ככל שהאוכלוסיות גדלות והתזונה משתנה.
02
התרחבות חקלאית
קרקע נוספת מובאת לעיבוד ולייצור בעלי חיים.
03
אובדן בתי גידול
יערות, שטחי מרעה ובתי גידול טבעיים אחרים מומרים לחקלאות.
04
לחץ על חיות הבר
חיות הבר מאבדות בית גידול ונתונות ללחץ גדול יותר מפעילויות חקלאיות.
05
אובדן מגוון ביולוגי
פחות בתי גידול ופחות מגוון חיים יכולים להחליש את עמידותן של מערכות אקולוגיות.
ייצור מזון תלוי בדשנים, בחומרי הדברה ובמערכות גידול בעלי חיים, אך תשומות אלו עלולות גם לתרום לזיהום. כאשר חומרים מזינים, כימיקלים ופסולת בעלי חיים עוברים מאדמות חקלאיות אל הקרקע ודרכי המים, הם עלולים להשפיע על איכות המים ועל מערכות אקולוגיות מימיות.
נגר דשנים
עודפי חנקן וזרחן עלולים להישטף משדות אל נהרות, אגמים ומי תהום, ובכך להגביר את זיהום החומרים המזינים.
זבל
זבל בעלי חיים מכיל חומרים מזינים ומזהמים אחרים. כאשר הוא מנוהל בצורה לקויה או מובל לדרכי מים, הוא עלול לתרום לזיהום חומרים מזינים ולזיהום מים.
חומרי הדברה
חומרי הדברה עלולים לעבור מאדמות חקלאיות אל הקרקע והמים באמצעות נגר עילי או חלחול, ובכך להשפיע על אורגניזמים מימיים ועל חלקים אחרים של המערכת האקולוגית.
אאוטרופיקציה
כאשר יותר מדי חומרים מזינים נכנסים לגוף מים, אצות וצמחי מים עלולים לגדול בצורה מוגזמת. פירוקם עלול להפחית את רמות החמצן, וליצור תנאים הפוגעים בדגים ובחיים מימיים אחרים.
השפעות סביבתיות של צריכת בשר:
היתרונות הסביבתיים של תזונה טבעונית:
גידול בעלי חיים למאכל הוא inherently לא יעיל. ככל שאנרגיה נעה במעלה שרשרת המזון – מצמחים לבעלי חיים ולאחר מכן לבני אדם – חלק ניכר ממנה אובד בתהליך. בעלי חיים דורשים כמויות עצומות של מזון, מים ואנרגיה כדי לגדול, אך רק חלק קטן מתשומות אלה מומר לבשר, חלב או ביצים אכילים. מעבר לתזונה בת-קיימא מסיר שכבה מיותרת זו של אובדן משאבים, ומפחית את העומס הסביבתי הנגרם מהאכלת בעלי חיים בגידולים שיכולים להזין בני אדם ישירות.
עשרות שנים של מחקר מדעי הראו שייצור חלבון מהחי צורך משמעותית יותר אנרגיה, קרקע ומים מאשר חלופות מהצומח. ההמרה של גידולים למזון לבעלי חיים ולאחר מכן לבשר גורמת לחוסר יעילות משמעותי בכל מערכת המזון. לעומת זאת, גידול צמחים לצריכה אנושית ישירה מאפשר לנו להשתמש במשאבים חקלאיים בחוכמה ובאופן בר-קיימא יותר, תוך ייצור יותר מזון בעלות סביבתית נמוכה יותר.
המסקנה ברורה: ההמרה של מזונות מהצומח למוצרים מהחי היא תהליך עתיר אנרגיה ומשאבים הגורם לאובדן יעילות של בערך 10:1. ככל שאוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול, חוסר יעילות זה הופך לא רק לבעיה סביבתית אלא גם למוסרית וכלכלית. מעבר לתזונה מבוססת צמחים מציע דרך מוחשית לשימור קרקע, הפחתת פליטות והבטחת ביטחון תזונתי לדורות הבאים. בעולם של משאבים מוגבלים, בחירה בצמחים על פני בעלי חיים אינה רק בת-קיימא – היא הכרחית.
אוכלוסיית העולם גדלה במהירות, וצפויה להגיע ל-9 מיליארד עד 2050. במקביל, העלייה בעושר והשינויים בתזונה במדינות מתפתחות מזינים תיאבון חסר תקדים לבשר ומוצרי חלב. עמידה בביקוש זה באמצעות חקלאות בעלי חיים תעשייתית כרוכה במחיר כבד: היא צורכת כמויות עצומות של מים, קרקע ואנרגיה, תוך שהיא מייצרת רמות גבוהות של גזי חממה, הורסת בתי גידול ומאיימת על המגוון הביולוגי. נתיב כזה אינו בטוח לא לכדור הארץ ולא לחברה האנושית.
ההשפעה של מערכות המזון שלנו כבר דוחפת את כדור הארץ לקצה גבולו. חקלאות בעלי חיים לבדה תורמת באופן משמעותי לשינויי אקלים, לשיבוש מחזור החנקן ולהרס קרקע ומים. בנוסף לכך, פעולות תעשייתיות של בשר ומוצרי חלב מייצרות כמויות עצומות של פסולת – כולל אנטיביוטיקה ומזהמים – הפוגעת במערכות אקולוגיות ומהווה סיכונים לבריאות האדם. המציאות ברורה: אם אנו רוצים גם ביטחון תזונתי וגם סביבה בריאה, עלינו לחשוב מחדש על מה שבצלחת שלנו.
מעבר לדפוסי אכילה מבוססי צמחים הוא הדרך הברורה והמעשית ביותר להתמודד עם הנושא. יתרה מזאת, אימוץ מערכות מזון ממוקדות צמחים יוביל לרמות יעילות גבוהות הרבה יותר בייצור המזון הכולל, שכן ניתן לייצר יותר תזונה ליחידת קרקע, מים ואנרגיה. ברמה העולמית, מעבר לתזונה מבוססת צמחים אינו רק החלטה נכונה מבחינה מוסרית, אלא גם צעד הכרחי להבטחת עתיד בר קיימא, גמיש ובריא לאנשים ולכדור הארץ.
“מעבר לתזונה מבוססת צמחים יכול לסייע בניצול טוב יותר של קרקע ומשאבים, ולתמוך בעתיד בר-קיימא ובטוח יותר מבחינת מזון.”
לא
בהכרח.
טבעונות וקיימות קשורות זו בזו, אך אינן מילים נרדפות. מזון מעובד מאוד, אריזות מיותרות, מוצרים המוטסים באוויר, גידולים עתירי משאבים, מונו-תרבותיות, צריכת יתר ובזבוז מזון יכולים כולם להגביר את ההשפעה.
דפוס בר-קיימא יותר נוטה להתמקד במזונות צמחיים מלאים, בחירות עונתיות היכן שמעשי, עיבוד מינימלי, קטניות, דגנים, ירקות, פירות, כמויות מתאימות של אגוזים וזרעים – ופחות בזבוז.
טבעונות הופכת לעוצמתית עוד יותר כשהיא משולבת עם בחירות מזון מודעות ומחושבות. שילוב הצעדים הפשוטים האלה הופך את הטבעונות לבריאה יותר עבורכם ולבר-קיימא יותר עבור כדור הארץ.
בחרו בתוצרת מקומית ועונתית
מזון שגדל בקרבת מקום מפחית פליטות מתחבורה. גידולים עונתיים טריים יותר ודורשים פחות משאבים לגידול.
בחרו במוצרים שגודלו באופן בר-קיימא
ירקות הידרופוניים וגידולים שגדלו בשיטות חדשניות משתמשים בפחות מים, פחות חומרי הדברה ופחות קרקע מאשר חקלאות מסורתית.
תמכו בטכניקות חקלאיות חדשות
חקלאות אנכית והידרופוניקה מאפשרות גידול של יותר מזון בשטחים קטנים יותר תוך חיסכון במשאבים.
צמצמו בזבוז מזון
קנו רק מה שאתם צריכים, אחסנו מזון כראוי, וקומפוסט שאריות כדי למזער בזבוז בבית.
על ידי ביצוע כמה שינויים פשוטים בהרגלי האכילה שלנו, נוכל לנהל חיים בריאים וברי קיימא יותר ולעזור לבנות עולם שבו חמלה וטוב לב מופגנים כלפי כל בעלי החיים.
למה לעבור לטבעונות?
גלה את היתרונות העוצמתיים לבריאותך, לבעלי החיים ולכוכב הלכת שלנו.
איך לעבור לטבעונות?
הדרכה שלב אחר שלב שתעזור לך להפוך את המעבר לקל ובר קיימא.
איך להישאר טבעוני?
טיפים מעשיים להפיכת טבעונות לחלק מחיי היומיום.
