מבוסס צמחים
למען כדור הארץ
עתיד כדור הארץ שלנו תלוי בבחירות שאנו עושים היום. חקלאות תעשייתית של בעלי חיים היא גורם מוביל לכריתת יערות, זיהום מים ופליטות גזי חממה. בעיות אלו מאיימות על המערכות האקולוגיות שלנו, מה שהופך את אימוץ גישת "מבוססת צמחים עבור כדור הארץ" לדחוף כדי למצוא חלופות ידידותיות יותר לכדור הארץ.
בחירה באורח חיים מבוסס צמחים היא דרך משמעותית לעזור לכדור הארץ. כשאנחנו אוכלים יותר מזונות מבוססי צמחים, אנחנו משתמשים בפחות אדמה ומים, ואנחנו יוצרים פחות פליטות. חקלאות מבוססת צמחים יעילה יותר מגידול בעלי חיים, כך שאנחנו יכולים להאכיל יותר אנשים עם פחות משאבים. זה עוזר לסביבה ותומך בגישה הוגנת למזון לכולם.
חיים מבוססי צמחים מסייעים בהגנה על המגוון הביולוגי. כאשר פחות בעלי חיים מגודלים בחוות, ליערות, לאוקיינוסים ולשטחי מרעה יש סיכוי להתאושש. על ידי מתן עדיפות ל"חיים מבוססי צמחים למען כדור הארץ", אנו נותנים יותר מקום לחיות בר ועוזרים לשקם בתי גידול טבעיים. זוהי דרך לחיות לצד הטבע, לא נגדו.
בחירות צמחוניות עוסקות גם בחמלה ובעשיית הדבר הנכון. הן מראות כבוד לבעלי חיים, לכדור הארץ ולדורות הבאים. כל ארוחה היא הזדמנות לעשות שינוי חיובי ולהתקדם לעבר עולם הוגן ובר-קיימא יותר.
חיים מבוססי צמחים קלים מתמיד. יש שפע של פירות, ירקות, דגנים ומזונות צמחיים חדשים טעימים לנסות. אכילה בדרך זו אינה רק טובה לכדור הארץ - היא יכולה גם להוביל לבריאות טובה יותר, ארוחות מרגשות וקשר קרוב יותר עם הטבע.
כל בחירה חשובה. כשאנו בוחרים בחיים מבוססי צמחים, אנו עוזרים ליצור אוויר נקי יותר, אדמה בריאה יותר ומערכות אקולוגיות חזקות יותר. תנועה זו עוסקת ביצירת יותר - יותר בריאות, יותר טוב לב ויותר תקווה למה שצופן העתיד.
הדרך ברורה: עולם ירוק יותר, בריא יותר ורחום יותר נמצא בהישג יד. בבחירה בתזונה צמחונית, אנו בוחרים בכדור הארץ.
פרה-ספירציה
סוד הקיימות
חקלאות בעלי חיים מייצרת כמויות אדירות של פסולת וגזי חממה, המזהמים את האדמה, האוויר והמים שלנו. ההשפעה הסביבתית המשמעותית של ייצור מזון גורמת לשינויי אקלים, הידרדרות קרקעות וקריסה של מערכות אקולוגיות.
75%
של אדמות חקלאיות ברחבי העולם יוכלו להתפנות אם העולם יאמץ תזונה מבוססת צמחים - מה שיפתח שטח בגודל של ארצות הברית, סין והאיחוד האירופי גם יחד.
60%
של אובדן המגוון הביולוגי העולמי קשור לייצור מזון - כאשר חקלאות בעלי חיים היא הגורם המוביל.
לכו על טבעונות למען הסביבה
איך התזונה שלך יכולה לשנות את העולם
מאז שנות ה-60, אוכלוסיית העולם הוכפלה - אך ייצור הבשר העולמי גדל פי ארבעה. באזורים מסוימים, גידול בעלי החיים זינק: ייצור החזירים בשנת 2013 היה גבוה פי 4.5 מאשר בשנת 1961, וייצור העוף זינק כמעט פי 13.
נתונים מדהימים אלה אינם מאטים. ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות (FAO) צופה כי עד שנת 2050, ייצור הבשר העולמי עלול כמעט להכפיל את עצמו שוב, הודות לביקוש הגובר לבשר, ביצים ומוצרי חלב בתזונה המערבית - ושאר העולם הולך בעקבותיו.
ההשלכות על כדור הארץ שלנו הן עמוקות. הרחבת גידול בעלי החיים מאיצה את ההתחממות הגלובלית, כריתת יערות, מחסור במים, הידרדרות קרקע, זיהום ומאיימת על אינספור מינים בהכחדה. יותר בעלי חיים דורשים יותר גידולי מזון, ויוצרים מעגל קסמים: כדור הארץ אינו יכול לקיים גם אוכלוסייה אנושית הולכת וגדלה וגם גידול בעלי חיים תעשייתי. עד שנת 2050, ייתכנו 2-4 מיליארד אנשים נוספים להאכיל, מה שיפעיל לחץ עצום על מערכות אקולוגיות שבריריות ממילא.
אם אנחנו באמת שואפים להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלנו, לחסוך במים, להפחית את צריכת האנרגיה ולחיות בצורה בת קיימא יותר, הפעולה החזקה ביותר נמצאת על הצלחות שלנו. מעבר לתזונה מבוססת צמחים אינו רק בחירה בריאותית אישית - זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להגן על כדור הארץ, לשמר את המגוון הביולוגי וליצור עתיד בר קיימא לדורות הבאים.
כל ארוחה חשובה. כל בחירה חשובה. תהיו טבעוניים - למען כדור הארץ.
הפניות
➡️ https://www.fao.org/4/ap106e/ap106e.pdf
➡️ http://faostat3.fao.org/browse/rankings/commodities_by_regions/E
➡️ http://faostat3.fao.org/browse/rankings/commodities_by_regions/E
➡️ https://www.fao.org/4/ap106e/ap106e.pdf
➡️ https://link.springer.com/article/10.1007/s10584-014-1169-1
השפעות סביבתיות של חקלאות בעלי חיים
כיום, יותר מתמיד, אנשים ברחבי העולם חווים את ההשפעות האמיתיות של משבר האקלים העולמי. פעילויות אנושיות הן המניעות את השינוי הזה, וההשפעה הסביבתית של מזון - במיוחד מחקלאות בעלי חיים - היא תורמת משמעותית, ואחראית ל-14.5% מפליטות גזי החממה העולמיות. על פי האומות המאוחדות, הדבר "גורם ללחץ גובר על משאבי הטבע של כדור הארץ", מה שמביא להידרדרות הקרקע, זיהום נתיבי מים והיעלמותם של מינים רבים. מעבר למערכת מזון בת קיימא אינו רק עניין של הצלת כדור הארץ; הוא הכרחי להישרדותם, לאושרם ולעתידם של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ.
אובדן המגוון הביולוגי
אובדן המגוון הביולוגי מואץ, כאשר מיליון מינים נמצאים בסכנת הכחדה בעוד ששלושה רבעים מהמזון בעולם מגיע מ-12 צמחים וחמישה מיני בעלי חיים בלבד. חקלאות תעשייתית של בעלי חיים היא גורם מרכזי למשבר זה, אך בחירת תזונה ואורח חיים בני קיימא יכולה לסייע בהגנה על מערכות אקולוגיות, בשימור חיות הבר ובשמירה על האיזון הטבעי של כדור הארץ.
כריתת יערות ואובדן בתי גידול
בירוא יערות ואובדן בתי גידול הם בין ההשלכות ההרסניות ביותר של חקלאות בעלי חיים, כריתת יערות, עקירת חיות בר והאצת שינויי האקלים. הגנה על מערכות אקולוגיות אלו חיונית לשמירה על המגוון הביולוגי ובריאות כדור הארץ.
זיהום מים ומחסור
ייצור מזון מן החי צורך הרבה יותר מים מאשר חלופות מן הצומח, מה שגורם לזיהום ולמחסור ברחבי העולם. שינוי בחירות תזונתיות יכול לסייע בשימור מים מתוקים, בשיקום מערכות אקולוגיות ולתמוך בעתיד בר-קיימא יותר.
פירוק קרקע
כרבע מאדמת העולם הופכת למדבר עקב שינויי האקלים והתרחבות גידול בעלי החיים. גידול בעלי חיים אינטנסיבי מדלל את חומרי ההזנה בקרקע, תורם לסחף ומאיץ את הידרדרות הקרקע. אימוץ מערכות מבוססות צמחים יכול לשקם את בריאות הקרקע, להגן על מערכות אקולוגיות ולהבטיח אדמה פורייה לדורות הבאים.
פליטות גזי חממה
פליטות גזי חממה מחקלאות בעלי חיים מאיצות באופן משמעותי את ההתחממות הגלובלית, משבשות את מאזן האקלים ומסכנות הן בני אדם והן חיות בר. טיפול בבעיה זו הוא מרכזי ליצירת כוכב לכת בר-קיימא ועמיד יותר.
טביעות הרגל הסביבתיות
של מוצרי חלב וחלב צמחי
ההשפעות נמדדות לליטר חלב. אלה מבוססות על מטא-אנליזה של מחקרי השפעה על מערכת המזון לאורך שרשרת האספקה, הכוללת שינויים בשימוש בקרקע, ייצור בחווה, עיבוד, הובלה ואריזה.
שימושי קרקע
אנחנו אוזלים במהירות מהמקום לגדל מספיק מזון, כאשר שלושה רבעים מהאדמות החקלאיות בעולם כבר מוקדשות לגידול בעלי חיים. ביקוש נרחב זה לקרקע תורם לכריתת יערות, הרס בתי גידול ואובדן המגוון הביולוגי. ככל שאדמות עיבוד זמינות הופכות מוגבלות יותר ויותר, התרחבותן של מערכות גידול בעלי חיים מעוררת חששות רציניים לגבי שימוש בר-קיימא בקרקע וביטחון תזונתי לטווח ארוך.
שימוש במים
ייצור בעלי חיים עתיר מים, ודורש כמויות גדולות של מים מתוקים לגידול מזון, להידרציה של בעלי חיים ולעיבודם. בהשוואה למערכות מזון מבוססות צמחים, ייצור מבוסס-חי בדרך כלל משתמש בכמות מים גדולה משמעותית ליחידת תפוקה. באזורים עם מחסור במים, רמת צריכה זו מציבה עומס נוסף על משאבי מים מתוקים מוגבלים ממילא.
דיג יתר
הביקוש העולמי הגובר למאכלי ים הוביל לדיג יתר נרחב, כאשר מלאי דגים רבים ניצולים מעבר לרמות בנות-קיימא. ניצול יתר זה משבש את המערכות האקולוגיות הימיות, מפחית את המגוון הביולוגי ומאיים על מקורות המחיה של קהילות התלויות בדיג.
עובדות על בסיס צמחי
האם אתם מעוניינים ללמוד עוד על תזונה מבוססת צמחים? רק בתחילת המסע שלכם לעבר אורח חיים מבוסס צמחים? או שאולי אתם כבר בקיאים בתחום? בואו נחקור כמה מהעובדות הללו מוכרות לכם.
הפניות
➡️ https://www.fao.org/4/a0701e/a0701e00.htm
➡️ https://www.ecologylawquarterly.org/currents/a-leading-cause-of-everything-one-industry-that-is-destroying-our-planet-and-our-ability-to-thrive-on-it-by-chr/
➡️ https://awellfedworld.org/wp-content/uploads/Livestock-Climate-Change-Anhang-Goodland.pdf
➡️ https://www.eia.gov/environment/emissions/ghg_report/ghg_nitrous.php
➡️ https://www.ibtimes.com/cow-farts-have-larger-greenhouse-gas-impact-previously-thought-methane-pushes-climate-1487502
➡️ https://www.pnas.org/doi/full/10.1073/pnas.1314392110
הפניות
➡️ https://www.fao.org/4/ar591e/ar591e.pdf
➡️ https://www.fao.org/4/a0701e/a0701e00.htm
➡️ https://openknowledge.fao.org/server/api/core/bitstreams/36ade937-4641-46ed-aac4-6162717d8a7f/content
➡️ https://www.nature.com/articles/nature01014
➡️ https://science.time.com/2013/12/16/the-triple-whopper-environmental-impact-of-global-meat-production/
➡️ https://cgspace.cgiar.org/server/api/core/bitstreams/3156f027-c037-4836-80d3-22edc54d720e/content
➡️ https://opsociety.org/how-is-animal-agriculture-killing-the-planet/#:~:text=ההרחבה של חקלאות בעלי חיים, מינים נוספים מדלדלת את המגוון הביולוגי הימי.
➡️ https://www.fao.org/4/i0680e/i0680e04.pdf
➡️ https://www.smithsonianmag.com/science-nature/ocean-dead-zones-are-getting-worse-globally-due-climate-change-180953282/
➡️ https://phys.org/news/2006-02-mass-extinction-species-begun.html
➡️ https://www.science.org/doi/10.1126/sciadv.1400253
הפניות
➡️ https://www.fao.org/4/a0701e/a0701e00.htm
➡️ https://www.fao.org/publications/fao-flagship-publications/the-state-of-world-fisheries-and-aquaculture/en
➡️ https://www.fao.org/4/i2727e/i2727e01.pdf
➡️ https://opil.ouplaw.com/display/10.1093/law:epil/9780199231690/law-9780199231690-e1162?p=emailA2bBUeEf24la2&d=/10.1093/law:epil/9780199231690/law-9780199231690-e1162#
➡️ https://ourworldindata.org/fish-and-overfishing
➡️ https://cdn.ioos.noaa.gov/media/2017/12/worm-et-al.pdf
➡️ https://www.nationalgeographic.com/environment/topic/oceans
➡️ https://www.nationalgeographic.com/animals/article/seafood-biodiversity
➡️ https://www.fishcount.org.uk/published/std/fishcountstudy.pdf
➡️ https://fishcount.org.uk/fish-count-estimates-2
➡️ https://www.nature.com/articles/ncomms10244
➡️ https://www.fao.org/4/W6602E/w6602E09.htm
➡️ https://oceana.org/wp-content/uploads/sites/18/Bycatch_Report_FINAL.pdf
➡️ https://awionline.org/sites/default/files/products/AWI-MA-SharksAtRiskBrochure.pdf
הפניות
➡️ https://act.thehumaneleague.org/animal-waste-destroys-nature
➡️ https://www.aspca.org/protecting-farm-animals/factory-farming-environment
➡️ https://www.cowspiracy.com/facts
➡️ https://www.uufhc.net/sustainable_plate.pdf
➡️ https://openknowledge.fao.org/server/api/core/bitstreams/36ade937-4641-46ed-aac4-6162717d8a7f/content
➡️ https://nepis.epa.gov/Exe/ZyNET.exe/901V0100.TXT?ZyActionD=ZyDocument&Client=EPA&Index=2000+Thru+2005&Docs=&Query=&Time=&EndTime=&SearchMethod=1&TocRestrict=n&Toc=&TocEntry=&QField=&QFieldYear=&QFieldMonth=&QFieldDay=&IntQFieldOp=0&ExtQFieldOp=0&XmlQuery=&File=D%3A%5Czyfiles%5CIndex%20Data%5C0 0thru05%5CTxt%5C00000011%5C901V0100.txt&משתמש=אנונימי&סיסמה=אנונימי&שיטת מיון=h%7C-&מסמכים מקסימליים=1&דרגה מטושטשת=0&איכות תמונה=r75g8/r75g8/x150y150g16/i425&תצוגה=hpfr&דףחיפוש=x&חיפושBack=ZyActionL&חזור=ZyActionS&תיאורBack=תוצאות%20דף&דפי מקסימליים=1&Zyכניסה=1&דףחיפוש=x&ZyPURL
➡️ https://e360.yale.edu/features/as_dairy_farms_grow_bigger_new_concerns_about_pollution
הפניות
➡️ https://en.wikipedia.org/wiki/Water_footprint#טביעת_מים_של_מוצרים_(מגזר_חקלאי)
➡️ https://www.fao.org/interactive/state-of-food-agriculture/2020/en/
➡️ https://openknowledge.fao.org/server/api/core/bitstreams/6e2d2772-5976-4671-9e2a-0b2ad87cb646/content
➡️ https://www.earthsave.org/environment/water.htm
➡️ https://academic.oup.com/bioscience/article-abstract/54/10/909/230205?redirectedFrom=fulltext
➡️ https://www.waterfootprint.org/time-for-action/what-can-consumers-do/#productwater-footprint-crop-and-animal-products/
➡️ https://www.ewg.org/consumer-guides/ewgs-quick-tips-reducing-your-diets-climate-footprint
➡️ https://cdn.downtoearth.org.in/library/0.37171200_1556529315_factsheet.pdf
➡️ https://www.cowspiracy.com/facts
➡️ https://pubs.usgs.gov/fs/2009/3098/pdf/2009-3098.pdf
➡️ https://viva.org.uk/planet/the-issues/water-use/
➡️ https://ourworldindata.org/environmental-impact-milks
➡️ https://openknowledge.fao.org/server/api/core/bitstreams/22e23c47-5393-451e-b6aa-3f2c6fbc7cbe/content
הפניות
➡️ https://www.fao.org/4/XII/0568-B1.htm
➡️ https://www.internetgeography.net/topics/deforestation-in-the-tropical-rainforest/
➡️ https://www.nytimes.com/2017/02/24/business/energy-environment/deforestation-brazil-bolivia-south-america.html?_r=0
➡️ https://www.mightyearth.org/wp-content/uploads/2016/07/MightyEarth_MysteryMeat.pdf
➡️ https://documents1.worldbank.org/curated/en/758171468768828889/pdf/277150PAPER0wbwp0no1022.pdf
➡️ https://www.rainforestrelief.org/What_to_Avoid_and_Alternatives/Rainforest_Wood.html
➡️ https://worldrainforests.com/facts/rainforest-facts.html#8
➡️ https://www.scientificamerican.com/article/earth-talks-daily-destruction/
➡️ https://worldrainforests.com/0812.htm
➡️ https://globalforestatlas.yale.edu/amazon/land-use/soy
➡️ https://www.peta.org/living/food/gisele-cries-meat-deforestation-cattle-grazing-amazon/#:~:text=חקלאות%20בעלי%20חיים אחראית%20במישרין, שני%20דונם%20אבודים%20כל%20שנייה.
➡️ https://worldrainforests.com/amazon/amazon_destruction.html
➡️ https://news.mongabay.com/2009/08/brazilian-beef-giant-announces-moratorium-on-rainforest-beef/
הפניות
➡️ https://ourworldindata.org/wild-mammal-decline
➡️ https://www.cowspiracy.com/facts
➡️ https://www.fao.org/newsroom/detail/cop26-agricultural-expansion-drives-almost-90-percent-of-global-deforestation/en
➡️ https://www.pnas.org/doi/10.1073/pnas.1711842115
➡️ https://www.blm.gov/programs/wild-horse-and-burro/about-the-program/program-data
משבר האקלים
התחממות כדור הארץ
האנושות עדה להשפעה הבלתי ניתנת להכחשה של ההתחממות הגלובלית - משבר שיצרנו במידה רבה בעצמנו. במרכז הבעיה הזו עומדת גידול בעלי חיים תעשייתי, האחראית לפליטות גזי חממה עצומות באמצעות כריתת יערות, פסולת מן החי, דשנים ודרישות האנרגיה הכבדות של ייצור בשר וחלב. פרקטיקות אלו לא רק מחממות את כדור הארץ אלא גם מכלות משאבים טבעיים והורסות מערכות אקולוגיות שבריריות. אם ברצוננו להבטיח עתיד ראוי למגורים, עלינו לחשוב מחדש על מערכות המזון שלנו ולהפחית את התלות שלנו במוצרים מן החי. פעולה אמיתית למען האקלים מתחילה בבחירות אנושיות - מה שאנו מגדלים, מייצרים וצורכים מדי יום.
הפניות
➡️ https://www.fao.org/newsroom/detail/new-fao-report-maps-pathways-towards-lower-livestock-emissions/
➡️ https://academic.oup.com/af/article/9/1/69/5173494
➡️ https://www.ipcc.ch/report/ar5/wg1/
➡️ https://climate.ec.europa.eu/climate-change/causes-climate-change_en
ההשלכות של ההתחממות הגלובלית
האנושות נמצאת במצב חמור מאוד. מומחים מזהירים שאם המגמות הנוכחיות יימשכו, כדור הארץ שלנו עלול להתחמם עד 5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הטרום-תעשייתיות עד סוף המאה הנוכחית. שינוי זה ישפיע באופן דרמטי על החיים על פני כדור הארץ. זה לא רק עניין של קיצים חמים יותר; הוא יגרום נזק בלתי הפיך למערכות הטבעיות התומכות בציוויליזציה האנושית. המסת כיפות הקרח בקוטב תאיץ את עליית מפלס הים, תציף ערי חוף ותעקיר מיליונים. בצורות ממושכות וחום קיצוני יפגעו בחקלאות, ויובילו למחסור נרחב במזון ובמים.
מה אם נעצים עין מהאזהרות הללו? המחיר יהיה גבוה מאוד. אכן, חומרת השיטפונות, הבצורות, שריפות היער וההוריקנים תגבר. מערכות אקולוגיות יקרסו, ומינים יאבדו לנצח. מחסור במזון ובמים עלול להוביל למחלות, עקירה וסכסוכים ברחבי העולם. זה אינו איום רחוק.
יותר בשר, יותר חום
ככל שהביקוש העולמי לבשר עולה, פליטות גזי החממה מחקלאות מן החי מגיעות לרמות מדאיגות, מה שגורם לשינויי האקלים בקצב חסר תקדים. התמודדות עם משבר זה דורשת יותר משינויים קטנים באורח החיים - היא דורשת שינוי מהותי באופן שבו אנו מייצרים וצורכים מזון. צמצום התלות במוצרים מן החי חיוני לצמצום פליטות גזי חממה ולהגנה על עתיד כדור הארץ שלנו.
שינוי אמיתי מתחיל בצלחות שלנו: לבחירות שאנו עושים לגבי מה שאנו אוכלים יש את הכוח לקרר את כדור הארץ ולשמר מערכות אקולוגיות לדורות הבאים.
איזה הבדל דיאטה עושה
התזונה ה"ירוקה" היחידה באמת היא תזונה טבעונית, המייצרת פליטות פחמן נמוכות בהרבה מכל דפוס תזונה אחר. בחירת מזונות מן הצומח על פני מוצרים מן החי היא הדרך היעילה ביותר לצמצם את טביעת הרגל האקלימית האישית שלכם.
כדור הארץ שלנו מספק את המים, האוויר והאדמה הפורייה המקיימים חיים, אך פעילות אנושית דוחפת אותם אל סף סכנה. אם לא נפעל, אנו מסתכנים באיבוד האגמים, היערות והאדמה המזינים אותנו ומינים רבים אחרים. למרבה המזל, כבר יש לנו דרך רבת עוצמה להפחית את ההשפעה שלנו: טבעונות.
התזונה ה"ירוקה" היחידה באמת, אורח חיים טבעוני, מייצרת פליטות נמוכות בהרבה של גזי חממה מאשר תזונה של בשר, דגים או צמחונים. מזונות מבוססי צמחים דורשים פחות מים, אדמה וכימיקלים, והם יעילים הרבה יותר לייצור, ומאכילים יותר אנשים עם פחות משאבים. מעבר עולמי לתזונה המתמקדת בצמחים יכול להפחית את הפליטות הקשורות למזון בעד שני שלישים, ולסייע במניעת קריסת האקלים תוך הבטחת מספיק מזון לכולם.